אחת מהסכנות שנגרמות כתוצאה מירידה בתפקוד הכליות הינה פגיעה באיזון המלחים בגוף. כך למשל, עלייה בריכוז הזרחן היא מצב שכיח, שכן הכליות אינן מצליחות לפנות היטב את הזרחן בשתן. בנוסף לכך יש ירידה בפעילות ויטמין D, שכליות מתפקדות חיוניות לפעילות תקינה שלו . עודף זרחן וחסר בוויטמין D משפיעים על פעילות בלוטה צווארית הסמוכה לבלוטת המגן ונקראת בלוטת הפאראתירואיד.  תפקידה  של הבלוטה הוא ייצור הורמון PTH, ועודף הזרחן וחסר בויטמין D גורמים לבלוטה לייצור מוגבר של הורמון ה-   PTH(מצב הקרוי היפר-פרהתירואידיזם)  שעלול להביא לתחלואה מוגברת. ראשית הוא גורם לשחלוף גבוה יותר של הסידן ובכך לירידה בחוזק העצמות, לעיוותים במבנה העצם ובסופו של דבר לנטייה לשברים. כמו כן, במקום שהסידן והזרחן ישקעו בעצמות, הם שוקעים בכלי הדם ופוגעים בפעילות שלהם. מכיוון שהסיכון לבעיות לב במקרים רבים גבוה מלכתחילה אצל חולי CKD, הסיכון גובר פי כמה כאשר ה-PTH גבוה.

חולי דיאליזה  נדרשים אחת לשלושה חודשים לבדוק את רמת ה-PTH בבדיקת דם ונקבע להם טיפול בהתאם. אם בתזונה מותאמת להורדת הזרחן, תרופות סופחות זרחן או תוספי ויטמין D אקטיבי שפועלים ישירות על בלוטת הפאראתירואיד וגורמים לה לייצר ולשחרר לדם פחות PTH. חשוב לשים לב כי לעיתים ויטמין D עלול להעלות את רמת הסידן והזרחן בגוף ובכך לפגוע בתועלת הטיפול. להורדת הורמון PTH קיים כיום גם טיפול תרופתי בשם מימפרה המדכא את פעילות בלוטת הפאראתירואיד. מכיוון שסידן מדכא את פעילות הבלוטה, התרופה גורמות לבלוטה לזהות את התרופה כאילו היא סידן דרך הקולטנים שלה ובכך הדבר מוביל להורדת כמות ה-PTH המופרש מהבלוטה. לאחרונה נרשמה בישראל תרופה חדשה הנקראת פארסביב, התרופה דומה בפעילותה למימפרה אך ניתנת בעירוי, מכיוון שכך ניתן לתת אותה במהלך הדיאליזה. במחקר שפורסם בבטאון האיגוד הרפואי האמריקאי (JAMA) , תרופה זו הראתה יעילות גבוהה יותר  בהורדת רמות ה- PTH בהשוואה למימפרה שניתנת בכדור. ירידת בכמות הורמון PTH מאפשרת להפחית את הסיכוי לשברים וישנם רמזים כי קבוצת תרופות אלו יכולה להפחית את הסיכוי לתמותה. לעיתים עלולה להתרחש מהתרופה הנ"ל תופעת לוואי הגורמת לירידה של סידן בדם. במקרים אלו שוקלים הפסקת טיפול מוחלטת או לפחות הפסקה זמנית שלו. בכל מקרה הטיפולים במימפרה או פארסביב הם בהתוויה אך ורק לחולים שנמצאים כבר בטיפולי דיאליזה ולא לחולי CKD  אחרים.